לפעמים אני המום מול יהודים תלמידי חכמים יראי שמים, חלקם מוסרים שיעורי תורה לקהל הרחב,
בטח בפרשת שלח הם יסבירו את ה"ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם", שכאשר אנחנו בעיני עצמנו מרגישים "חגבים" אז ככה גם האויבים שלנו מתייחסים אלינו
הם גם יקראו בקול ועם הטעמה את הויכוח איך שהמרגלים טוענים "כי חזק הוא ממנו" שכביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם
ואז כשזה מגיע לימינו בשאלות במלחמה הנוכחית, הם מסבירים למה אנחנו לא יכולים לחלץ את כל החטופים בכוח במבצע ייעודי. למה אנחנו לא יכולים להילחם בצפון כל עוד לא סיימנו בדרום. למה ייקח לנו עוד חודשים רבים אם לא שנים לנצֵח את חמאס. ועוד
בטח שאני המום. זה לא רק פרשת שלח. זה כל המלחמות של עם ישראל בכל הדורות, וזה כל הדברים שכתובים בספרים הקדושים, ובפרט בדבריו של הרבי המלוקטים בספר "קראתי ואין עונה"
מאיפה מגיע חוסר האמונה הקשה הזה ?
באיזה "תורה" הם למדו את הגישה הזאת ?
הם טוענים שאסור לסמוך על הנס וצריך לפעול בדרך הטבע
מי מדבר על נס או טבע ?
מדברים האם לנצח או להפסיד !
ברור שצריך לפעול בדרך הטבע. אבל לוותר על חילוץ החטופים במבצע צבאי בכוח, ולנסות להשיג הסכם כניעה "הגיוני" מארגון הטרור חמאס ימ"ש זה לא פעולה טבעית. זה פעולה הפסדית ! והכי מסוכנת
וכך גם בשאר הנושאים
אפשר גם להתייחס ולהסביר בכל פרט ופרט למה בדרך הטבע הצבא שלנו כן יכול בעז"ה ,
אבל הסברים לא יעזרו כששורש הבעיה זה שבמקום כמו דוד המלך שאמר לגלית "אתה בא אליי בחרב ובחנית וכידון, ואני בא אליך בשם ה' … אשר חרפת"
ובמקום ה"מי כמוכה בא-לים ה'" של המכבים,
הם בוחרים ב"ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם"
אז גם צבא הכי חזק, עם הטכנולוגיות הכי מתקדמות, עם הכוח האנושי הכי מעולה, ועם כל היכולות הטבעיות שיהיו לנו,
וגם אם חמאס כבר כמעט גוסס
הם עדיין יגידו שאין סומכין על הנס, ואנחנו לא יכולים. פשוט לא יכולים.
לא משנה.
יאמרו מה שיאמרו.
אנחנו נֹאחז בפשטות בדברי כלב "עלה נעלה … כי יכול נוכל לה"
אנחנו יכולים בעז"ה לחלץ את החטופים במבצע בזק בכוח.
יכולים לכבוש קרקעית בלבנון ולסלק משם את החיזבאללה אחת ולתמיד.
יכולים לחסל את כל ראשי החמאס איפה שהם רק לא נמצאים.
יכולים לכבוש את עזה ולהישאר לשלוט שם לתמיד.
יכולים כדברי רש"י "אפילו בשמים והוא אומר לכם עשו סולמות ועלו שם נצליח בכל דבריו"