כשצבא כובש שטח, השלב הראשון הוא לא לטהר את השטח ולחפש את המחבלים עד האחרון שבהם או הנשק עד האר פי ג'י האחרון המסכן אותו, אלא קודם כל הצבא מבקש להשתלט על הנקודות אסטרטגיות ולשלוט על מרחב כלל השטח.
אחר כך כשכבר שולטים במרחב, אז נמשכת עבודת הטיהור, לעבור בית בית מנהרה מנהרה ולטהר את הכל עד האחרון
זה בצבא כללי בכלל הצבאות.
אצלנו נוסף, שכשנלחמים בדרך התורה, הקב"ה עושה ניסים שתיפול פחד ואימתה על אויבינו, וממילא הכל נעשה הרבה יותר קל ומהר.
הסיבה להתמשכות המלחמה העכשוית לא קשורה רק בריבוי המנהרות והמילכודים, ובצבא המעולה (ימ"ש) שחמאס הקים לעצמו (גם זה תוצאה של עשרים שנה שהענקנו להם מתנה לִבנות את כל הנ"ל)…
אלא זה קשור קודם כל וראשית לכל, לחוסר ההחלטה של הממשלה לכבוש הכל ולשלוט בהכל!
מזמן מזמן היינו יכולים להיות לא רק אחרי כיבוש כללי של רצועת עזה, אלא גם אחרי טיהור וניקוי של בית בית.
באם רק הממשלה היתה מחליטה ומיישמת לבצע…
וכדיוק הרבי שמדייק על מה שנאמר "הקם להרגך השכם להורגו" , שלא כתוב הקם להרגך *הרגהו* אלא כתוב *השכם להורגו*. כי עצם זה שמחליטים! להשכים להרוג, זה כבר מפיל כזאת אימתה ופחד על האויב שמייתר את הצורך בלהרוג אותו.
והסיבה שאצלנו יותר משבעה חודשים!!! עדיין!!! לא נפלה אימתה ופחד על האויב, זה בגלל שאנחנו משאירים להם פתח לתקווה !!!
ב"ה בחודש האחרון חזרו להמשיך בכיבוש על כל פנים חלקי, זה נותן תקווה גם להלאה בעז"ה עד הסיום, ועדיין הבעיה העיקרית היא בגישה ! של מקבלי ההחלטות