פעמיים בשנה -בחול המועד סוכות, ובחול המועד פסח- מתקיים מעמד מדהים ומרגש בכותל המערבי בו אלפי כוהנים מברכים את עם ישראל ב"ברכת כהנים".
הברכה כתובה בפרשה שלנו, פרשת "נשא", וכך כתוב בפסוקים :
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם:" (במדבר פרק ו', פסוק כ"ב ואילך)
הרבה פירושים ומדרשים יש על הברכה הזאת, אבל מעניין דווקא פירושו של רש"י על הברכה הראשון של יברכך ה' וישמרך.
נראה למרבה התמיהה שהוא מצמצם ומגביל את הברכה.
במקום לפרש שהברכה במילה הראשונה – "יברכך" זה שפע בכל הדברים והעניינים, הוא מפרש שזה ברכה "שיתברכו נכסיך", רק הנכסים.
ומה עם ברכה על בריאות ? מה עם ברכה לילדים ? מה עם ברכה רוחנית ?
למה רש"י לא מפרש ש"יברכך" זה ברכה כללית לכל הדברים ?
אלא ההסבר הוא שעל ברכות כלליות כבר קיבלנו הבטחה ממש לפני שתי פרשיות.
בפרשת בחוקותי כבר מובאות הברכות הכלליות למי שישמור את התורה והמצוות.
ושואל את עצמו הלומד : אם כך, מה החידוש בברכת הכוהנים ? מה כבר יהיה תוספת ברכה על כל הברכות שכבר הובטחנו ?
לכן, בגלל השאלה הפשוטה הזאת רש"י בוחר לפרש שמדובר בברכה ייחודית. ברכה מיוחדת, שלא כלולה ולא מנויה בין הברכות שבפרשת בחוקותי.
במה היא מיוחדת ?
ובכן, בפרשת בחוקותי מדובר אמנם על ריבוי טוב כללי שיהיה לעם ישראל בכל הדברים. אבל הברכה היא על ריבוי בכמות.
אבל כאן, לפי מילות רש"י המדוייקות בתכלית, מדובר על ברכה של ריבוי טוב באיכות – "שיתברכו נכסיך", כלומר הנכסים שכבר יש לך תהיה בהם ברכה. הם לא יגדלו רק באופן טבעי, אלא באופן על טבעי.
בדומה ליצחק אבינו שכתוב אצלו שגידולי השדה גדלו אצלו פי מאה מהתחזית הטבעית!!!
כך גם בנכסים של המתברך בברכת כוהנין תהיה ברכה גדולה ולא מצויה. על טבעית.
כדאי בכל הזדמנות להתברך מפי כהנים בברכות המיוחדות הנעלות של "ברכת כהנים"
וכדאי גם להבין טוב יותר את הכתוב בתורה בפרשת השבוע, באמצעות לימוד יומי של קטע החומש היומי עם פירוש רש"י, והעמקה בהבנת דברי רש"י הנפלאים "טעמו וראו כי טוב ה'"
שבת שלום !