לא היה שום צורך בחתימת הסכם עם עצמנו וויתור ללבנון במים, מלבד כניעה ללחץ אמריקאי והתנהלות חובבנית ומסוכנת של ממשלת מעבר לפני בחירות,
בשביל רצון להצטייר פוליטית בעקבות המהלך, הממשלה רצה כאחוזת אמוק בלי להסתכל בכלל על מה חותמים, למה חותמים, ומול מי חותמים
מילא אם זה היה רק לעבור על כל חוק ונורמה אפשרית כדי לחתום על הסכם הכניעה האומלל הזה,
ומילא אם אלו היו רק שגיאות פוליטיות ותו לא,
אבל הבעיה הגדולה היא שהראינו לכל אויבינו בכל הגבולות וגם מעֵבר, שאנחנו חובבנים וחלשים וסחיטים בצורה מקסימלית
ושאיומי חיזבאללה שיפתח במלחמה נגדנו אם לא נתפשר ונחתום על הסכם, הכניעו אותנו
בכל פרט ופרט בהסכם גילינו חולשה איומה.
הסכמנו לוותר על אזור במים עם רווחה כלכלית עתידית משם. הסכמנו לקרב את חיזבאללה עוד יותר קרוב לגבולותינו. הסכמנו שלא נחתום על הסכם בין שני צדדים, אלא כל צד חותם בפני עצמו מול ארה"ב. הסכמנו אפילו שלא לשבת באותם חדרים מול ה"שותפים" שלנו להסכם.
בקיצור כל השפלה וויתור אפשרי הסכמנו לקבל ובלבד שההסכם ייחתם
כשאויבים רואים כמה אנחנו חלשים, הם מרשים לעצמם להעיז נגדנו יותר ויותר
והממשלה העכשוית שבאה אחריה לא שמעה על המושג "טראמפ" … ופחדה ולא העיזה לבטל את הסכם הכניעה, ואפילו לא אחרי המלחמה מול חיזבאללה.
להיפך, גם הממשלה הנוכחית חתמה על הסכם כניעה נוסף