הממשלה עסוקה באסיפות של חכמי חלם, בדיונים איך מביאים את חמאס להסכים לכניעה חלקית שלנו
על כניעה מלאה מוחלטת לדרישות החמאס ב"ה הממשלה תקיפה ומסרבת להסכים (בינתיים. איזה גיבורים)
אבל על "גמישות" שזה מילה מכובסת לכניעה לכל מיני דרישות מסוכנות של חמאס, הממשלה מוכנה ללכת רחוק מאוד ר"ל
בינתיים ה' מציל אותנו מכניעה מסוכנת ומחזק את לב חמאס להתעקש על יותר ויותר, מה שמפוצץ את המשא ומתן
אז מה עושה הממשלה כשהמצב תקוע ?
במקום לנצל את ההזדמנות ולסיים את כיבוש כל עזה בתוך 48 שעות במקביל לפעולת חילוץ במבצע צבאי של החטופים,
הממשלה מנהלת תילי תילים של דיונים, עם כל מדינה אירופית ועם כל מדינה ערבית, ועם ארה"ב כמובן, ועם כל גורם שאפשר לדבר איתו אולי תגיע איזה הצעה גרנדיוזית מקורית שמעולם לא נוסתה, שתצליח סוף סוף להביא את חמאס להסכים לכניעה שלנו …
הסכנה העצומה שבדבר : בינתיים כמו מסוממת הממשלה מעבירה סיוע לאויב תוך כדי המלחמה, ופותחים זמני הפוגה, סיוע גובר והולך. (ביד אחת שולחים חיילים לקרב, וביד השניה מסייעים לאויבים להרוג את החיילים. הזיה מטורפת)
והאחריות מוטלת על הממשלה כולה ! כולל המתנגדים והתוקפים בחריפות את העברת הסיוע, ועדיין יושבים בממשלה בתירוצים שונים ומשונים
ובזמן שאנחנו מעבירים סיוע לארגוני הטרור, הם ר"ל מכינים את עצמם יפה יפה למתקפה הבאה, לפתיחת החזית הבאה, ולפגע ר"ל בעוד ועוד חיילים בתעוזה גוברת והולכת ובתיכנון מוקפד ומסוכן יותר ויותר.
כי כשאנחנו מאפשרים להם את מקסימום האפשרויות להכין את המתקפה נגדנו, הם פשוט מנצלים את היד המושטת הזאת.
על פי התורה מוכרחים להניח את כל השיקולים על הצד, והדבר היחיד שאמור להנחות את הלחימה זה אך ורק שיקולים ביטחוניים צבאיים נטו בלבד !
לא אירופה, לא אמריקה, לא קטאר, לא רשפ ולא אל-שבאב. לא אופוזיציה ולא ועדת חקירה.
כלום כלום לא אמור לחסום את הלוחמים ולהפריע להתקדמות הצבא בעזה עד השלמת הכיבוש המוחלט של הרצועה כולה על מנת לשלוט בה לעד.
עכשיו ! בעז"ה
משיח נאו !